עמותת "הקרן לסיוע ורווחה" נוסדה ע"י המערכת ההומניטארית הכלל עולמית "רשת הסיוע והרווחה היהודית העולמית" ((GJARN שהוקמה בארה"ב בשנת 1993 ומפעילה תוכניות רווחה מגוונות במדינות שונות בעולם.

בעקבות המצב אליה נקלעה ישראל בשנים האחרונות, אשר חייבה התערבות מיידית של ארגוני על לפיתוח תוכניות חירום לעזרה לנזקקים, הוקמה "הקרן לסיוע ורווחה", מתוך הבנה וניסיון רב שנים של צרכי המשפחות הנזקקות, ומתוך שאיפה לארגון יעיל וחסכוני אשר ינצל את כספי התרומות במלואם למטרתם הסופית ללא הוצאות יקרות לתפעול, לוגיסטיקה ומינהלה.

בשנת 2000 הקמנו את פרויקט "בנק מזון" בישראל, שמטרתו העיקרית איסוף מזון ועודפי מזון מחברות תעשיה, יבואנים וספקים וחלוקתו בצורה שוויונית וצודקת ככל שניתן לנזקקים, באמצעות ארגוני רווחה שונים בישראל המתקשים להגיע לכמויות המזון הדרושות.

במהלך שנות פעילותנו בישראל, גייסנו וחילקנו למעלה מאלף טון מזון יבש אשר חולק בין 120 עמותות מדן ועד אילת.

בשנת 2004 הקמנו את פרויקט "כרטיס מזון" למתן כרטיסי מזון לנזקקים, שמטרתו לצמצם ואולי אף לפתור באופן יעיל ופשוט את מצוקת התזונה של משפחות במצוקה קשה ואמיתית מכל רחבי הארץ.

משנת 2006 פועל לסירוגין פרויקט "מרשם לחיים" בשיתוף ההסתדרות הרפואית בישראל וארגון הגג של ארגוני החולים בישראל צ.ב.י. (צרכני בריאות ישראל) למימון 75% מההשתתפות העצמית של חולים כרוניים נזקקים ברכישת תרופות מרשם הכלולות בסל הבריאות.

בשנה הקרובה יוקם "פרויקט המיפוי" בסיוע משרד הרווחה והפורום לביטחון תזונתי שיציג לראשונה מאגר נתונים ארצי מקוון על פעילות ארגוני הרווחה ויאפשר לארגונים לנתח את פעילותם ואת סדר העדיפות בבחירת משפחות לקבלת סיוע.

מזה שנתיים אנו עמלים בסיוע מיטב עורכי הדין על חקיקת "חוק השומרוני הטוב" להגנה על תורמי מזון ומתנדבים בארגוני מזון.

כמו כן אנו מעניקים ייעוץ ארגוני וניהולי בתחומי העניין הקרובים למנהלי ופעילי ארגוני הרווחה בישראל. 

הקרן לסיוע ורווחה התגייס לסייע להסתדרות הרפואית בישראל בהקמת מרכז מידע בריאותי ארצי אשר יכלול את כל המידע לגבי זכויות החולים ע"פ תוכניות הביטוח הבריאותי הממלכתי, המשלים והפרטי שלהם, ואת כל מקורות הסיוע החיצוניים בהם ניתן להיעזר במצבם.

באמצעות מוקד טלפוני מאויש 24 שעות ע"י צוות מקצועי, יוכל כל אזרח לקבל מידע רלוונטי בתוך דקות ספורות.

ריבוי ארגוני סיוע לנזקקים בישראל הביא למצב בו הציבור וחברות עסקיות מוצפות בפניות לסיוע כמעט ללא יכולת לבדוק ולוודאות כי הפונים אכן ראויים לסיוע. בנוסף לכך מקורות מזון רבים עדיין חסומים בפני הארגונים, ולשם יצירת סדר ולובי חזק להרחבת הנגישות למקורות מזון משתתף בנק מזון בפאנל של הארגונים המובילים בישראל שמטרתו לגייס את כלל ארגוני המזון ולנהל משא ומתן עם חברות עסקיות ולחתום על הסדרים והסכמים המסדירים את תרומות ורכישות המזון ואת התרומות הכספיות המיועדות למטרות אלו.

מזה שנתיים אנו עמלים בסיוע מיטב עורכי הדין על חקיקת "חוק השומרוני הטוב" להגנה על תורמי מזון ומתנדבים בארגוני מזון.

ביטחון תזונתי מוגדר כ"יכולת לרכוש באופן אמין וסדיר מזון מזין בדרכים החברתיות המקובלות לצורך חיים אקטיביים ובריאים". במקביל, אי-ביטחון תזונתי מוגדר "כזמינות מוגבלת וחוסר יכולת לרכוש באופן אמין וסדיר מספיק מזון מזין בדרכים החברתיות המקובלות".

למשקי בית עם הכנסה נמוכה קשה יותר לאזן בין ההכנסות שלהם לבין הוצאות בסיסיות שכן כמות הכסף הפנוי מועטה יותר. כך, לעיתים קרובות על משקי בית אלה לעשות בחירות קשות בין הוצאות הכרחיות על צורכי הבית כגון תשלומי משכנתא, חימום, חשמל וטיפול רפואי לבין קניית מזון הכרחי.

משקי הבית המדווחים על אי-ביטחון תזונתי חמור צורכים כשליש מכמות העוף, הבשר, הדגים, הפירות, הירקות ומוצרי חלב לעומת משקי הבית הנהנים מביטחון תזונתי.  צריכת המזון של הנמצאים באי-ביטחון תזונתי ממוקדת הרבה יותר במוצרי חיטה, תפו"א, אורז וכדומה. דפוסים אלה מובילים לכך שקבוצה זו צורכת פחות רכיבי תזונה חיוניים כגון: חלבונים, ברזל וסידן, ומשפחת ויטמין B.

במונחים שנתיים אפשר לסכם שמשקי הבית הסובלים מאי-ביטחון תזונתי חמור נמנעים מאכילת מוצרי בשר, עוף ודגים במשך חודשים ונמצאים על הסף של תת תזונה.

רבע מאזרחי ישראל סובלים מעוני ומצוקה יומיומית קשה, ללא האמצעים לדאוג לצרכים הקיומיים הבסיסיים ביותר, כגון מזון ותרופות. תקוותם היחידה היא גוף מאורגן שייתן להם גב ויספק לפחות את צרכיהם הבסיסיים.

בשנים האחרונות, ובמסגרת הרעב לכותרות עלה הרעב לכותרות. אולם על פי מחקרים רבים אין בישראל תופעה שניתן להגדירה כרעב.

לעומת זאת, מחקרים מעמיקים ומקצועיים מאשרים שקיים בישראל חוסר ביטחון תזונתי הגורם לפגיעה קשה ברמת התזונה, ולכך השפעה חמורה לגבי התפתחות ילדים.

מחקרים ותזונאים מאשרים שניתן להקל ואולי לפתור את בעיית התזונה אם נבטיח לכל משפחה המצויה במצוקה קשה רכיבים תזונתיים חיוניים כגון מוצרי בשר ותוספי מזון לתינוקות. ובתרגום כספי 50-60 ₪ בשבוע מבטיחים את השיפור הנדרש להבטחת רמת  תזונה הולמת למשפחה בת 5 נפשות.

על פי נתוני דו"ח העוני של המוסד לביטוח לאומי בישראל כיום כ- 150,000 משפחות השרויות במצוקה קשה במיוחד. מאידך, בישראל מאות אלפי משפחות ואלפי עסקים  אשר ביכולתם הכלכלית לאמץ משפחה במצוקה קשה ולהבטיח את רמת התזונה הנאותה וההכרחית, וזאת בתרומה חודשית קבועה בסך 250 ₪.

את ואתה – אנשים בעלי מודעות חברתית ורגישות למצוקת הנזקקים, שביכולתכם לתרום מבלי שהדבר יפגע ברמת חייכם.

עסקים וחברות  מסחריות- בין מתקציב הפעילות הקהילתית  ובין מהקופה הקטנה...

מקומות עבודה – התארגנות של ההנהלה ו/או העובדים לפעולה ולתרומה משותפת.

בנק מזון  פונה לציבור הרחב, לחברות עסקיות ולקרנות שונות לאמץ משפחות וחולים נזקקים כפי יכולתם או לתרום באופן חד פעמי.

לתורמים אשר חפצים בכך ניתנת אפשרות לבחור את היישוב בה מתגוררת המשפחה או האדם אשר ברצונם לסייע ואת מצבם, כגון: משפחות עולים, חד הוריות, מרובות ילדים, גלמודים וקשישים, נכים וכדו'.

המשבר הכלכלי מחמיר ועמו גוברת מצוקת המזון. על החברה בישראל להירתם ולפעול לצמצום מצוקת המזון. חובתנו למנוע מציאות אשר בה יושבים בקרבנו נזקקים שעוניים מונע מהם יכולת לרכוש את מזונם הבסיסי. חובה זו היא זכות גדולה לבעלי היכולת לסייע. אל לנו להדחיק חובה זאת, ואל לנו לגלגלה לפתחה של הממשלה שאינה בנויה לסייע בתחום זה, חובתנו להבטיח במסגרת מאמץ לאומי רחב ומתמיד, שהסיוע לנזקק יהא יעיל, מועיל  ומכובד ככל האפשר, ושיגיע לנזקקים בכל רחבי הארץ ולא רק לעניי הערים הגדולות. חובתנו לדאוג שתחום זה שכולו חסד וצדקה, יהא נקי מכל רבב של שחיתות, אי-סדרים, ושאר תחלואים.

"הקרן לסיוע ורווחה" מפעילה תוכניות שמטרותיהן לצמצם ואולי אף לפתור באופן יעיל ופשוט את מצוקת התזונה של משפחות במצוקה קשה ואמיתית מכל רחבי הארץ.

מבקשי הסיוע ממלאים בביתם טופס שאלון שפרטיו מאומתים ע"י עובדי הרווחה ברשות המקומית.  בכך אנו מבטיחים בדיקה נאותה, מכובדת ודיסקרטית של הזכאות.

קביעת הזכאות נעשית ע"י ועדה של מתנדבים – אנשי ציבור, נציגי תורמים, ועובדים סוציאליים.

ניתנת עדיפות ברורה לנזקקים עובדים ואלו המנסים להשתקם על פני "עניים מרצון" אשר בחרו כדרך חיים להישען על תמיכת הציבור.

אנו נוהגים בשוויון ומתעלמים מכל הבחנה שביסודה שקולי דת, לאום, עדה וכדו'.

פרויקט כרטיס מזון שם דגש על כבוד הנזקק. לכן, בשונה מארגוני ותוכניות חלוקת מזון אחרות בהם החלוקה מתבצעת ע"י מתנדבים שמובילים את המזון לבית המשפחות או ע"י הגעה של הנזקקים למרכזי החלוקה, בפרויקט כרטיס מזון הנזקק פטור מאי הכבוד והטרחה הכרוכים בהגעה למרכזים לחלוקת מזון ועמידה בתור או מאי הנעימות הכרוכה בחשיפת ביתו למתנדבים מבחוץ. הוא יכול להחליט בעצמו אילו מוצרים דרושים יותר לו ולילדיו, ולרכשם  טריים ויפים ככל לקוח אחר. בדרך זו אנו מצליחים לשמור על מירב הדיסקרטיות והכבוד העצמי של הנצרכים.